Stratis Myrivilis Ordre des livres (chronologique)

Η «Παναγιά η γοργόνα» (1939 σε συνέχειες, 1948 σε τόμο) είναι το τρίτο μεγάλο μυθιστόρημα του Στρατή Μυριβήλη ύστερα από το «Η ζωή εν τάφω» (1924) και το «Η δασκάλα με τα χρυσά μάτια» (1933). Τα τρία αυτά μυθιστορήματα συνθέτουν την περίφημη «Τριλογία του πολέμου» του μεγάλου συγγραφέα. Σε αυτό το έργο ο Μυριβήλης μάς δίνει μια εκτεταμένη λογοτεχνική σύνθεση, την υφολογική δύναμη, το χιούμορ, την αρχιτεκτονική αρτιότητα. Στο ανά χείρας μυθιστόρημα ο Μυριβήλης, ύστερα από μια δραματική περιγραφή του ξεριζώματος του μικρασιατικού ελληνισμού, που φθάνει στα ακρογιάλια της ελεύθερης Ελλάδας για να ρίξει νέες ρίζες στα πατρογονικά χώματα, μας μεταφέρει στο ψαραδοχώρι που δημιουργούν οι νέοι πρόσφυγες. Ανάμεσα στον βασανισμένο αυτόν κόσμο των ψαράδων ξεφυτρώνει ένα εξωτικό πλάσμα, ένα κορίτσι παράξενο με εκθαμβωτική ομορφιά, που γίνεται το ερωτικό κέντρο και η συνεχής αγωνία του ανδρικού και του γυναικείου πληθυσμού. Η ελληνική κριτική υποδέχθηκε με ομόφωνο ενθουσιασμό το τρίτο αυτό μέρος της «Τριλογίας του πολέμου» . Ανάμεσα στα εγκωμιαστικά άρθρα που γράφτηκαν γι' αυτό εξέχουσα θέση κατέχει η εκτεταμένη επιφυλλίδα με την οποία η εφημερίδα «Καθημερινή» υποδέχθηκε το έργο. Σε αυτήν ο διαπρεπής κριτικός και διευθυντής της «Καθημερινής» Αιμίλιος Χουρμούζιος χαρακτηρίζει το έργο ως τέλειο μυθιστόρημα.

Die kleine Smaragdí gilt allen in ihrem Dorf als bezaubernder «Nixenfindling». Als sie zur Frau heranwächst, muss sie jedoch erfahren, dass ihr exotisches Wesen einen gefährlichen Reiz besitzt. Dem abergläubischen Inselvolk erscheint sie als Verlockung und Verhängnis zugleich.

המורה זהובת העיניים - קלאסיקה מאת: סטראטיס מיריביליס קצין המילואים לאונידאס דריואס חוזר ממלחמת יוון-תורכיה, שנחלו בה היוונים תבוסה קשה, ומבקש לגרש את מוראותיה מליבו ולחדש את חייו באמנות הציור. אבל תחילה עליו ליים את הבטחתו לידידו, שמת על-ידו בבית-חולים צבאי, ולמסור לאלמנתו, היושבת בעיירה כפרית קטנה, דרישת שלום אחרונה וארנק של מזכורת. על רקע האי היווני לסבוס, שאדמתו, כלשון הספר, "מדיפה ניחוחות של אהבה מימי המשוררת הקדומה ספפו ועד היום הזה", ו"דורות רבים אין תושביו יוצאים לשיר אלא שירי אהבה", ונופיו הם "הנופים הארוטיים ביותר בעולם", מעמיד סטראטיס מיריביליס – הידוע לקוראי "ספריה לעם" מספרו בתולת הים הקדושה – סיפור אהבה עז ומשכ

Román řeckého spisovatele, třetí díl volně pojaté trilogie (Život v hrobě, Učitelka se zlatýma očima, Královna moře), který na pozadí novořecké pověry o rusalkách a za úchvatného líčení řecké přírody vypráví o životě dívky tak krásné, že ji vesničané považují za dítě mořské víly. Dívka vyrůstá nespoutaně mezi vesničany a nedbá o city, jež probouzí u mnohých vesnických jinochů. Toto napětí vyústí posléze v tragédii.

Román čerpá látku z událostí a zážitků na frontách I. světové války, které se autor zúčastnil jako frontový voják. Zachycuje i život v zázemí, zejména v autorově rodném Lesbu a v makedonských vesnicích a objevuje tak čtenáři svět tak málo známý.